שושן ואח' נ' דור אלון תפעול תחנת דלק בע"מ

פסק - דין

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.עניינה של תובענה זו, שהוגשה ביום 8.1.09 בסדר דין מהיר, נזק נטען לרכב התובעים, מסוג יונדאי טראקאן מס' רישוי 6413950 (להלן – הרכב), עקב תדלוק שגוי בתחנת דלק "קדמה" של הנתבעת, על כביש מעלה אדומים (להלן – תחנת הדלק), בסוג דלק שאינו מתאים לרכב התובעים.

2.הדיון בתיק, על אף הגשתו בסדר דין מהיר, התמשך מן הנימוקים שיפורטו להלן.

יצוין, כי מכוח הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א), יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי הואיל ואין בו חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או טעמים מיוחדים אחרים.

3.לכתבי הטענות צורפו תצהירי עדות ראשית, כנדרש על פי תקנה 214ג לתקסד"א.

התובעים הגישו בקשה למחיקת תצהירו של מר דוד אלקלעי מטעם הנתבעת, אך בקשתם נדחתה בהחלטה מיום 17.2.10.

ניתנה אפשרות לנתבעת להגיש תצהיר מתוקן, והיא חויבה לשלם הוצאות לתובעים בסך 850 ₪, שתשלומן היווה תנאי להמשך ההליכים בתיק.

הדיון נקבע ליום 14.3.10.

4.משלא הוגש התצהיר המתוקן במועד שנקבע, והמצהיר אף לא התייצב לדיון – ניתן ביום 14.3.10 פסק דין המקבל את התביעה, אם כי באופן חלקי בלבד (לא ראיתי לפסוק עוגמת נפש בסך 10,000 ₪ כפי שביקשו התובעים) (להלן – פסק הדין).

5.לאחר שבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין נדחתה, הוגש על ידה ערעור לבית המשפט המחוזי (ע.א. 11685-05-10).

ביום 30.11.10 קבע בית המשפט המחוזי כי על יסוד הסכמת הצדדים הערעור יתקבל, והתיק הוחזר לבית משפט זה "להמשך מן המקום בו הופסק".

6.לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ניתנה ביום 9.12.10 החלטה שהורתה לנתבעת להגיש את התצהיר המתוקן והתיק נקבע להוכחות ליום 11.5.11.

התובעים המשיכו "להלחם" בתצהיר מטעם הנתבעת, והגישו בקשה שלא לאפשר הגשתו, על אף פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בטענה כי כוונת בית המשפט המחוזי הייתה להמשך הדיון מהנקודה שבה לא הותר לנתבעת להגיש את התצהיר ולכן יש להסתפק בתצהירי התובעים בלבד.

בקשת התובעים נדחתה בהחלטה מיום 17.1.11.

7.לאחר דחיות שונות, התקיימו סוף-סוף הוכחות בתיק ביום 4.3.12, ונשמעה עדותה של התובעת וכן עדותו של מר דוד אלקלעי, מנהל תחנת הדלק, מטעם הנתבעת.

טענות התובעים

8.על פי כתב התביעה, ביום 9.6.07 תדלקה התובעת את הרכב בתחנת הדלק, והמתדלק תדלק בבנזין אוקטן 95 במקום בסולר, כפי שביקשה התובעת.

כעבור כשתי דקות הבחין המתדלק בטעות והפסיק את התדלוק, אולם עד אז כבר תודלק הרכב בכ-12 ליטר בנזין, במקום סולר.

לטענת התובעת, המתדלק שאב את הבנזין ממיכל הדלק של הרכב במשך כ-4 שעות, ולאחר מכן תודלק הרכב בסולר והתובעת המשיכה בדרכה.